ב"יוב"יוגה סוטרות" של פטנג'לי מופיע אחד המשפטים המרכזיים במסורת היוגה:
Yogaś citta-vṛtti-nirodhaḥ
योगश्चित्तवृत्तिनिरोधः
נהוג לתרגם זאת כך:
יוגה היא השקטת תנודות התודעה.
זה משפט קצר, אבל הוא מגדיר את כל הדרך.
ההגדרה הזו מופיעה בתחילת הטקסט לא במקרה.
היא מציבה כיוון ברור לפני כל תרגול: לא מה עושים ביוגה, אלא למה היא מכוונת.
המונח צ'יטה (Chitta) מתאר את מרחב התודעה:
המחשבות, הזיכרונות, הדמיון, הרגשות והתגובות הפנימיות.
זה לא רק המוח, אלא המרחב שבו כל אלה עולים, משתנים וחולפים.
ווריטי (Vritti) הן התנודות של התודעה.
אפשר לחשוב עליהן כמו תנועות שמתרחשות ללא הפסקה בתוך המרחב הזה: מחשבות, תגובות אוטומטיות, זיכרונות, פרשנויות ודמיונות.
הן חלק טבעי מהחוויה האנושית.
נירודהה (Nirodha) מתארת איכות של תודעה.
לא מדובר בהדחקה או עצירה של מחשבות, אלא בשינוי היחס אליהן: פחות הזדהות עם מה שעולה, יותר יציבות פנימית.
המחשבות ממשיכות להופיע, אבל אינן מושכות את כל תשומת הלב.
המשפט הזה אינו מתאר טכניקה או שיטה, אלא מצב תודעתי.
יוגה, לפי פטנג'לי, היא מצב שבו יש יותר בהירות ופחות סחיפה אחרי התנודות הפנימיות.
לא היעלמות של מחשבות, אלא שינוי האופן שבו הן נחוות.
בהמשך ה"יוגה סוטרות" מתוארת דרך בעלת שמונה איברים: יאמה, ניאמה, אסאנה, פראניאמה, פרטיאהארה, דהארנה, דהיאנה וסמאדהי.
כל אחד מהם מציע זווית אחרת של תרגול, אך כולם מכוונים לאותו כיוון: פחות הזדהות עם תנודות התודעה, יותר יציבות, בהירות ונוכחות.
היוגה אינה מוגבלת לשעת התרגול.
היא נוכחת באופן שבו אנחנו נושמים, מקשיבים, מגיבים ופוגשים את עצמנו ואת העולם.
המפגש עם התודעה אינו מסתיים על המזרן, אלא ממשיך אל תוך היומיום, ברגעים הקטנים ביותר.
יוגה היא לא מה שאנחנו עושים, אלא האופן שבו אנחנו נוכחים.
