דהיינה- כאשר התודעה חדלה לנוע באותו אופן רגיל של פיזור מתמיד.
לא משום שנעצרה, אלא משום שאופן ההחזקה שלה משתנה. מחשבות עדיין עולות, אך הן אינן מושכות באותה מידה את כל תשומת הלב. זהו האזור שאליו מתכוונת היוגה כאשר היא מדברת על דהיאנה (Dhyana).
מדיטציה ביוגה אינה טכניקה אחת בלבד, אלא שם כללי למצב תודעתי שבו נוצרת יציבות עדינה, רצף של נוכחות שאינו נשבר בקלות, ומרחב פנימי שאינו תלוי בהכרח בתוכן המחשבתי.
לאורך הזמן התפתחו גישות שונות שמובילות אל אותו מרחב בדרכים שונות. כל אחת מהן מדגישה איכות אחרת של תשומת לב, קצב ותודעה.
בין הסוגים המרכזיים של מדיטציה ניתן למצוא: מדיטציית מיינדפולנס (Mindfulness), מדיטציית ויפאסנה (Vipassana), מדיטציית מנטרה (Mantra Meditation), מדיטציית זן (Zen / Zazen), מדיטציית מטא (Metta), ומדיטציית ריכוז (Concentration).
כל אחת מן השיטות הללו פונה באופן מעט שונה אל התודעה — לעיתים דרך התבוננות פתוחה, לעיתים דרך מיקוד בנשימה או במילה, ולעיתים דרך טיפוח איכות פנימית של יחס וחמלה.
למרות ההבדלים, כולן נעות סביב עיקרון משותף: פיתוח היכולת לשהות עם החוויה כפי שהיא, מבלי להיסחף מיד אחריה ומבלי להיאחז בה באופן אוטומטי.
חלק מן השיטות מדגישות שקט, אחרות מדגישות הבחנה מדויקת, וחלקן מתמקדות באיכות רגשית של פתיחות והתמרה פנימית.
כל אחת מהן יכולה לעמוד בפני עצמה ולהתפתח לעומק נפרד, ובהמשך ניתן להקדיש לכל אחת מהן התייחסות נפרדת ומעמיקה.
הדהיאנה אינה תלויה בשיטה מסוימת. היא אינה תוצאה של טכניקה אחת, אלא איכות של נוכחות שמתבהרת דרך תרגול, הקשבה והתייצבות פנימית.
זוהי היכולת להיות עם מה שקיים, מבלי לאבד את היציבות הפנימית בתוך תנועת המחשבות עצמה.
